#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום נחרב הבית?	"נכנסו הגוים להיכל בז&#x27; אב, ואכלו ושתו וקלקלו בו בח&#x27; וט&#x27; אב, ולעת הערב הציתו ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ועל כן אמר ר&#x27; יוחנן לאלמלי הייתי שם קבעתיו בעשירי, ולמעשה קבעוה בתשיעי משום אתחולי פורענותא עדיפא (גמ&#x27; תענית כ&quot;ט ע&quot;א, טור, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לאכול בשר ויין?	"מעיקר הדין מותר מיד במוצאי ט&#x27; באב, אבל כתב הטור דמנהג כשר שלא לאכול כל י&#x27; אב, והגהות מיימוניות כתב עד חצות, והאבודרהם הביא שהרא&quot;ש רק נהג איסור בליל י&#x27;. להלכה, המחבר הביא המנהג כשר כל יום י&#x27;, והרמ&quot;א הביא ההגהות מיימוניות דאסור עד חצות, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מא&quot;ר דראוי לתלמידי חכמים ופרושים להחמיר כל היום כהמחבר, וכ&quot;כ קיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קכ&quot;ד סעי&#x27; כ&#x27;)"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) תספורת, כיבוס, ורחיצה 2) תשה&quot;מ 3) שאר מאכלים 4) ברכת שהחיינו 5) כלי שיר?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם המהרש&quot;ל ולבוש דה&quot;נ אסורים עד חצות (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אבל המאמר מרדכי מדייק מהמחבר לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;) דדברים אלו מותרים מיד בלילה, אבל למעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) להחמיר כרוב האחרונים 2) כתב הכנה&quot;ג שאין לשמש מטתו (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), אבל מותר בליל טבילה או ביוצא לדרך או בא מן הדרך (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 3) כתב הב&quot;ח דאפי&#x27; שאר מאכלים לא יאכל רק כדי להשיב הנפש, והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דמשו&quot;ע משמע דאינו מחמיר כזה דליכא שמחה אלא ע&quot;י בשר 4) ה&quot;נ ראוי להחמיר עד חצות (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;) {ויש לפרש דאע&quot;פ שיש מקילין בזה [עי&#x27; לעיל סי&#x27; תקנ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ז] מ&quot;מ נהגו להחמיר משום שאינו זמן טוב, וא&quot;כ ה&quot;נ שעדיין נשרף בין אלוקינו ראוי להחמיר}, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פכ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) דמקיל 5) מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דאסור עד חצות"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודת מצוה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) פשוט דמותר לאכול בסעודת מצוה דלילה זו קלה מאחר ר&quot;ח, אבל הסעודה שעושין לילה שלפני החתונה אינה סעודת מצוה ואסור בבשר ויין [וכ&quot;ש כלי שיר, ומשמע דבשאר ימות השנה מותר בכלי שיר בסעודה {ולכאורה צריך לאוקמיה כגון דליכא יין בסעודה}], ומ&quot;מ כתב הא&quot;ר דלחתן וכלה והוריהם יש להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכוס של בהמ&quot;ז?	"מותר אם דרכו תמיד לברך על הכוס (מאמ&quot;ר, ביה&quot;ל ד&quot;ה שלא) {ונראה דה&quot;ה לגבי כוס של הבדלה במוצאי ט&#x27; באב, אבל לפי הפמ&quot;ג וערוה&quot;ש דמחמירים במוצאי ט באב לכאורה ה&quot;ה שמחמירים בכוס של בהמ&quot;ז}"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבשיל של בשר?	"מותר (מאמ&quot;ר, ביה&quot;ל ד&quot;ה שלא) [עי&#x27; לעיל סי&#x27; תקנ&quot;א סעי&#x27; י&#x27;]"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל ט&#x27; באב ביום חמישי?"	"מותר לעשות כל הדברים לכבוד שבת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ונראה דה&quot;ה דמותר מלילה דלגבי כיבוס ותספורת ליכא חילוק בין ליל י&#x27; ליום י&#x27;, וכן נקט השש&quot;כ (פמ&quot;ב הע&#x27; ט&quot;ו), והוסיף דאף אם יש משמעות מקיצור שו&quot;ע וערוה&quot;ש דמותר רק בבקר לאו דוקא אלא שהיו רגילין לעשות הכי בבקר}, אבל פשוט דעדיין אסור בבשר עד חצות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), וכן אסור לכבס ולרחוץ שלא לצורך שבת (שש&quot;כ פמ&quot;ב הע&#x27; ט&quot;ז) אבל כשהוא מכבס לצורך שבת מותר להוסיף בגדים אחרים ג&quot;כ לתוך המכונה (קובץ הלכות פכ&quot;ב סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בט&#x27; באב שנדחה לי&#x27; אב, לגבי 1) בשר ויין 2) שאר דברים 3) תשה&quot;מ 4) כלי שיר?"	"1) אע&quot;פ דלא שייך כל האיסורים הנ&quot;ל מ&quot;מ כתב הב&quot;י דמשום אבילו של יום התענית יש ענין למנוע מבשר ויין במוצאי התענית ולכן לא יאכל בשר ויין ליל י&quot;א (רמ&quot;א), וכן מצינו במי שמתענה מפני שחילל שבת ר&quot;ל דאמרינן שלא יאכל בשר ויין בלילה שלאחר התענית (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; של&quot;ד ס&quot;ק ע&quot;ט) [וע&quot;ע בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קצ&quot;ה], ואפ&quot;ה מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) להקל לאכול בשר בסעודה שלפני החתונה אע&quot;פ שאינו ממש סעודת מצוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [ובמוצאי שאר תעניתים שאינם משום תשובה א&quot;צ להחמיר כלל (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)] 2) מותרים מיד 3) השיירי כנה&quot;ג (סי&#x27; ש&quot;מ) כתב דה&quot;נ ראוי לפרוש משום איבולו של יום דומיא דבשר ויין, אבל הקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ז) כתב דמשאר הפוסקים משמע דא&quot;צ להחמיר 4) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דבשר ויין אסור כ&quot;ש כלי שיר, משמע דכלי שיר חמיר טפי מבשר ויין וא&quot;כ אפי&#x27; בנדחה יהא אסור, וכן משמע מציון דשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) דקאי על כלי שיר וכתב דיש להקל בנדחה לגבי סעודה לפני החתונה"	סימן תקנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שנוהג להתענות כל שנה ט&#x27; וי&#x27; אב 1) בשנה רגילה 2) כשנדחה?"	"1) ה&quot;נ אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה אח&quot;כ משום איבולו של יום [ואם נוהג להתענות עד חצות בי&#x27; אב, אינו מותר בבשר ויין עד סעודה שניה], וקוראים איכה בלילה ויום אבל לא בציבור (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, באה&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;), ואין לו רשות לבטל מתורה וציצית ותפילין בי&#x27; אב (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) 2) פשוט שבנדחה א&quot;צ להתענות י&quot;א אב [ולא גזרינן אטו שאר שנים כמ&quot;ש בערב פסח שחל בשבת דשאני התם דהוא דררא דאורייתא] (מהרי&quot;ל, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקנח סעיף א		
